העסקה קבלנית באוניברסיטת ת"א

מלבד הפגיעות שמקורן במבנה ההעסקה הקבלנית (להרחבה ראו באוניברסיטה ובכלל), קבלנים רבים פוגעים בזכויות העובדים בניגוד לחוק ובזדון. השיטות מגוונות: תשלום עבור שעות עבודה בצורת "מענקים" (תשלומים ללא זכויות סוציאליות), קנסות על איחורים, אי-העברת תשלומים לקופות גמל, ועוד.

בין הפגיעות הרבות שנתקלנו בהן באוניברסיטת תל אביב:

  • שעות חסרות ו"העלמת" תשלומים: עובדים אינם מקבלים תשלום עבור מלוא השעות שעבדו.
  • ניכוי ימי חופשה שלא כחוק:
    • תשלום עבור ימי חופשה במקום עבור שעות עבודה בפועל. כך, אחוז המשרה של העובד הופחת וכן הזכאות לימי חופשה, כך שבבוא העת לא יזכה לחופשה בתשלום.
    • ניכוי ימי חופשה מהצבירה של העובדים בעת הדממות של האוניברסיטה.
  • התחמקות מתשלומים עבור ימי חג: לעובדים בשכר שעתי מגיע לקבל תשלום עבור 9 ימי חג בשנה. בחודש ספטמבר 2015 היה על הקבלנים לשלם עבור 4 ימי חג. לפחות באחת מהחברות הפועלות באוניברסיטה, בודדות העובדות שזכו לתשלום המלא שהגיע להן. רוב העובדות קיבלו תשלום עבור 1-3 ימי חג, ויש מי שלא קיבלו תשלום כלל.
  • פגיעה בפיצויי פיטורים: בנוסף לחישוב הפיצויים הפוגעני ממילא, בכל התחלפות קבלנים קיימת בעיה בחישוב הפיצויים.
    • בשנת 2010, חברת הקבלן אבידר ניסתה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים בטענה כי העובדות למעשה התפטרו כאשר בחרו להישאר לעבוד באוניברסיטה. הנושא נפטר בסופו של דבר בין האוניברסיטה לבין הקבלן, ללא חשיפת ההסדר בינהם.
    • בשנת 2015, לאחר שחברת ISS סיימה את תפקידה בחלק אחד של הקמפוס, נערכו טעויות בחישובים עד לסכומים של אלפי שקלים. אחד העובדים קיבל את ההפרש (כ-8,400 ש"ח) באיחור של כעשרה חודשים, וזאת רק לאחר התערבות מצד הקליניקה המשפטית באוניברסיטה.
  • אפליה במקום העבודה: מעבר לשכר הנמוך ולתנאי ההעסקה הפוגעניים, עובדי קבלן לא יכולים לזכות בהטבות שונות המוענקות לעובדי האוניברסיטה ואינם יכולים להצטרף להסדרי פנסיה או ביטוחי בריאות מיטיבים שעובדים אחרים זוכים להם.
  • הלנות שכר קבועות, ללא פיצוי עבור הלנת שכר, וכן הלנת תשלומי פיצויים.
  • מסירת תלושי שכר באיחור, באופן קבוע.
  • פיטורים ללא שימוע וללא פיצויי פיטורים: עובדת אשר האוניברסיטה אינה מעוניינת בהמשך העסקתה מועפת מהאוניברסיטה, גם אם עבדה במקום מעל ל-20 שנים, מבלי שייערך לה שימוע כנדרש בחוק. הקבלן מציע לה מקום עבודה חלופי, ואם אינה מעוניינת לעבור עם אותו קבלן – היא אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

הפגיעות החוזרות ונשנות מתאפשרות, בין היתר, בעזרת מיסוך הפגיעות באמצעים שונים:

  • תלושי השכר הינם בלתי קריאים וכוללים עומס מידע אשר אינו מאפשר התמצאות (למשל – שכר היסוד לבדו יכול להיות מפוצל בתלוש לארבעה סעיפים שונים); יצויין גם כי עברית אינה שפת האם של מרבית עובדות הנקיון באוניברסיטה.
  • דוחות השעות כלל אינם מחולקים לעובדות. בנוסף, לפחות אצל אחד הקבלנים בקמפוס הדוחות נרשמים בעפרון על גבי נייר, והם מפוצלים על פני מספר דפים ללא רצף הגיוני (כלומר, במקרים מסויימים כלל לא ניתן לדעת שחסרים מסמכים עם פירוט נוסף).
  • באופן סדרתי מתקיימת אי התאמה בין התשלומים לבין תשלומי השכר: במידה והקבלן הודה שישנה טעות בתלוש ולעובד מגיע תשלום נוסף – התלוש אינו מתוקן על מנת שישולם לעובד ההפרש, אלא מועבר אליו סכום כסף ללא הצגת חישוב. החישוב מבוצע כביכול במשכורת הבאה, והתשלום הבא שמועבר אל העובד אינו תואם לתלוש. על העובדים עצמם לשים לב שבתלושים הבאים נרשמות השעות החסרות (לעיתים טעויות כאלה מתפרסות על פני מספר חודשים) ולוודא שבאופן מצטבר, התשלומים שזכו להם תואמים לנטו שמוצג בתלוש.